לכל אדם ולכל ארגון יש פוטנציאל, חלק ניכר ממנו לא מודע ולא צפוי. בקמעונאות, כדי לאפשר לפוטנציאל הזה להתממש, ניתן לפתח הקשר המבוסס על מחויבות, אחריות, קבלה, אמון, ניסיון מעשי, אותנטיות וחזון משותף.
מצוינות לעומת תובענות.
ארגונים רבים מבוססים על ביקוש. על מערכת “תובענית”.
דברים צריכים להיות מושלמים. כעובד, אתה רק צריך לעשות את מה שהבוס שלך אומר, בדיוק כפי שהוא או היא אומרים לך. שליטה וחוסר אמון גוברים. אם אתה סוטה מהכללים, אתה עושה טעות. והפרות נענשים. דרישות הורגות את השמחה שבעשיית דברים.
מצד שני, בארגון “מצוין”.
דברים יכולים להשתפר. אמון ותקשורת גוברים, במיוחד כשמתן ומקבלים משוב. טעויות מקובלות, כל עוד אתה לומד מהן והן מאפשרות לך להשתפר. כעובד, אתה מבחין בבירור בין מה שאתה עושה לבין מי שאתה, ואתה מאפשר לעצמך להיות הרבה יותר ממה שאתה עושה היום. “מצוינות היא חיונית כדי לאפשר חדשנות מתמשכת.”
ולפעול בסביבות משתנות.”
מחויבות = חובה + מוטיבציה.
מחויבות נעשית ממקום של חופש. וזו הסיבה, שלפעמים, כאשר המוטיבציה נעלמת, אנו ממשיכים לקחת על עצמנו את החובה, תוך התחשבות בכך שמחויבות נובעת ממוטיבציה יותר מאשר מחויבות. אחריות לעומת קורבנות.
אחריות היא גישה: להגיב לדברים שאני לא הגורם להם. מצד שני, אלו שמרגישים כקורבנות מגיבים באופן פסיבי ואינם מובילים את שינוי הדברים. קבלה לעומת סובלנות.
קבלת היותי איש מכירות פותחת בפניי דלתות רבות יותר מאשר סתם לסבול את המציאות הזו, שלפעמים יכולה לגרום לקונפליקט פנימי.
חזון מול חלום.
חזון הוא חלום שאני מחויב אליו. החזון והחלום שניהם מחוץ לאזור הנוחות שלי ונראים בלתי ניתנים להשגה, אבל במקרה של החזון, אני עושה את הצעד, כי החזון מכוון לפעולה. אמון לעומת חוסר אמון.
אמון חיוני לבניית מערכות יחסים והוא מבוסס על שלושה עמודי יסוד: יכולת, אמינות וכנות. אם אפילו אחד מעמודי התווך הללו נשבר, האמון אובד. “כאשר לאנשים יש אמון, הם עושים כל שביכולתם; כאשר אנשים לא חיים בהקשר של אמון, הם מגבילים את עצמם לעשות את מה שהם יודעים, ומה שהם יודעים זה עוד מאותו הדבר.”
לואיס קארצ’אק.
סמכות לעומת סמכותנות.
בעוד שסמכות מרגיעה, סמכותנות משתקת. יתר על כן, סמכותנות מפחיתה את היכולת לסמכות, ולכן גם למנהיגות. נימוסים רעים וצעקות מובילים לדרישות ולריחוק ממצוינות ופיתוח בר-קיימא. אמפתיה לעומת סימפתיה.
אמפתיה היא היכולת לשים את עצמך בנעליו של אחר. סימפתיה היא רגש של חיבה שחשים כלפי האדם האחר. בחנות, יכולים להיווצר מצבים שבהם סימפתיה יכולה לערער את היכולת לעזור לאדם האחר. לדעת איך לעשות לעומת לדעת איך להיות.
נכון לעכשיו, הכשרה בחנויות התמקדה ב”ידע מקצועי”, מבלי להבין שמושג זה מבוסס על ניסיון רב, ידיעה כיצד להתייחס, וזה, בתורו, על ידיעה כיצד להיות.
